בחירת בית אבות-סוף בחירה בסקר תחילה

• למציאת סביבת המגורים האופטימלית לקשיש, יש השלכות חשובות על איכות חייו וחיי הסובבים אותו. איך מקבלים החלטה נכונה?
• אין נוסחה קלה
• צורכי הקשיש (מנקודת מבטו)
• צרכי הקשיש והמשפחה
• בקורת ובקרה
• אין מונופול מידע
• עצות כלליות:

למציאת סביבת המגורים האופטימלית לקשיש, יש השלכות חשובות על איכות חייו וחיי הסובבים אותו. איך מקבלים החלטה נכונה?

תהליך קבלת החלטות בנושא האשפוז המוסדי, הוא מן הקשים, האחראיים והמורכבים ביותר שיש להתמודד עמו. מורכבות זו נובעת מסיבות שונות, שביניהן:

• שיקולים רגשיים/ אנושיים – הנושא טעון ורגיש במיוחד.
• שיקולים כלכליים – עלות שהייה במוסד היא גבוהה ולכן ברוב המקרים נדרש תכנון כלכלי.
• מעורבות מספר אנשים בקבלת החלטות, כאשר לפעמים לחלק מהם שאיפות ואינטרסים מנוגדים.
• קושי בתקשורת עם הקשיש והערכת צרכיו ורצונותיו.
• קושי בהשגה וניתוח של מידע, משום שהנושא מערב מספר תחומים ולא קל להשיג מידע מקיף, עדכני ואובייקטיבי.
• קושי באיתור ובבחינה פיסית של מוסדות מתאימים.
• גודל האחריות הנופלת על מקבלי ההחלטה (התובנה כי בית אבות הוא "התחנה האחרונה" וכדומה).
• התנאים הלא נוחים שבהם לעתים מגובשת ההחלטה: מצוקה, טראומה, פתאומיות האירוע, חוסר זמן ועוד.

יש להתחיל מוקדם ככל שניתן, ולא לחכות לרגע האחרון ולפעול בתנאים של לחץ ומצוקה

אין נוסחה קלה

ההחלטה האם ומתי הגיע הזמן הנכון לפתרון מוסדי, מבוססת על הצרכים המיוחדים והנסיבות השונות המאפיינות כל אדם ומשפחה.

למרבה הצער אין דרך קלה, חוק אוניברסלי, או נוסחה שניתן ליישם כמענה לשאלה. ככלל, הסיבות להחלטה על מעבר לסידור מוסדי הן רפואיות, חברתיות/נפשיות, או שילוב שלהן. בהרבה מקרים ההחלטה על סדור מוסדי ותזמונה, נובעת פשוט מהתחושה ש"הגיע הזמן לכך".

הערה:

למרות שהמושג בית האבות מתאר מוסדות השונים באופיים ובמהותם, הרי שבווריאציות קלות התהליך ישים לגבי כולם. לפירוט אודות ההבדלים בין בית אבות לבין דיור מוגן.

זיהוי הצרכים המיוחדים של המועמד לבית אבות לפני התחלת החיפוש, יעזור בהצבה ובחקירה של אלטרנטיבות ובקבלת החלטה נבונה. במקרה כזה יש לערוך רשימת צרכים, שתהווה הכנה בסיסית לשאלות שיש לשאול את הנהלת המוסד. הרשימה צריכה לכלול סקר שנושאיו יהיו, בין השאר:

צורכי הקשיש (מנקודת מבטו)

• הסיבות לפנייה לסדור מוסדי.
• הצרכים הרפואיים של הקשיש.
• רמת ההשגחה הטיפולית הנדרשת.
• מצבו הרפואי של הקשיש.
• תרפיות המומלצות על ידי רופא.
• ציוד נדרש.
• רופאים וצוות פרה-רפואי הדרושים על בסיס קבוע.
• הפעולות היומיומית בהן נזקק הקשיש לסיוע.
• צרכים תרבותיים וחברתיים.
• שירותי דת.
• פעילויות חברתיות מועדפות.
• תנאים פיזיים מועדפים (למוסד ולחדר).

צרכי הקשיש והמשפחה

• מיקום גיאוגרפי מועדף.
• תחבורה.
• שיקולי מימון.

סקירת הצרכים תסתכם בהענקת המשקל המתאים לכל צורך, בקביעת סדרי עדיפויות ובצמצום החיפוש לשלוש-ארבע אופציות מועדפות, כאשר המטרה בבדיקת מוסדות שונים, היא לאמת אם המוסד הנבחר עונה על המטרות שהוצבו.

ככלל, בית אבות מפעיל מספר מערכות ותת-מערכות ובהן מערכת רפואית, סיעודית, מלונאית וחברתית. כל אלה, כאשר הן מופעלות בהרמוניה, תכליתן לספק את מה שמכנים "איכות טיפול – איכות חיים". בית האבות שייבחר יהווה, על כן, אופטימיזציה של צרכים, רצונות ומגבלות ויש להפנים את העובדה שאין פתרון של 100%.

בקורת ובקרה

יש לזכור שצורכי הקשיש והסביבה בה הוא נמצא - הם דינמיים ומשתנים. לכן יש לשים יד על הדופק ולנקוט בצעדים כאשר הנסיבות מצדיקות זאת. למשל:

• העברה לחדר אחר, למחלקה שונה, לבית אבות שונה, או בחזרה הביתה.
• בקשה לשיפור במרכיבי הטיפול הניתנים, ומעקב אם אכן הבקשה מולאה. מוסד שצוותו מודע לבקרה החיצונית ולתשומת הלב הניתנת לקשיש - יקפיד קצת יותר.

אין מונופול מידע

לאורך כל התהליך מומלץ להסתייע בגופים, באנשים ובאמצעי עזר. להלן כמה מהם:

• גופים וארגונים המספקים ייעוץ מידע והדרכה. אלה כוללים את משרדי הבריאות והרווחה, המדור לקשיש במוסד לביטוח לאומי, עמותות לטיפול בקשישים, לשכות רווחה עירוניות, אשל, ושירותים סוציאליים במוסדות השונים.
• אנשי מקצוע הפועלים בסביבה הרפואית או הפרה-רפואית, בהם רופאים, אחיות, ועובדים סוציאליים. אלה ידאגו גם לספק דוחות וילוו לפי הצורך את התהליך.
• משרדי הבריאות והרווחה מפקחים על המוסדות ומבטיחים תקנים מינימליים. ניתן לקבל מהם רשימת מוסדות מורשים והם גם ישתתפו, בתנאים מוגדרים, בממון עלות השהייה במוסדות.
• מאמרים, מדריכים ופרסומים הנוגעים במכלול רחב של נושאים.
• בארצות הברית ניתן להשיג ספרים ודו"חות שחוברו על ידי גופים בלתי תלויים, בעניין רמתם של בתי אבות. למרבה הצער בארץ עדיין אין יוזמה כזאת. אבל אפשר לעיין בבדיקות ובביקורות של הרשויות השונות, הבוחנות עמידה בתקנים, הפרות וחריגות וכדומה. ישנם בארץ גם ארגוני יעוץ והכוונה פרטיים שעוזרים לייעל, לזרז, ולהקל את התהליך. גופים אלה מספקים תיווך, גישור וקישור בין מבקש השירותים לבין ספק השירותים בתי האבות.

לגופים כאלה יש יתרונות יחסיים ומן הסתם גם מגבלות. יש להכיר בכך ולפעול בהתאם.

חשוב- אין ואסור שיהיה לאף אדם או אירגון מונופול על מסירת מידע, כל שכן החלטה "בשביל הקשיש" ו"סידורו" בבית אבות. גם אם אין ספק בטוהר מידותיו וכוונותיו הטובות של ה"מסדר" - הנוהג פסול. לנוכח המהפכה החברתית, גרונטולוגית, דמוגרפית, למשרת הציבור תפקיד חשוב (וחובה מקצועית, אתית ובעיקר אנושית):להעמיד בפני הקשיש את מירב המידע, מירב האפשרויות ומקורות המידע האפשריים, בכל מצב, ובכל מקרה. שכן מימוש זכות הקשיש למידע ולחופש בחירה - היא ללא תנאי!

עצות כלליות:

• יש להתחיל בתהליך מוקדם ככל שניתן, ולא לחכות לרגע האחרון ולפעול בתנאים של לחץ ומצוקה.

מרווח זמן מרחיב ומגוון את האפשרויות ומפחית תסכול ואכזבה.

• יש להימנע ממקובעות מחשבתית. מוסד בעל מוניטין יכול שלא להתאים למאושפז ספציפי, ולחילופין מוסד שאינו מיוצב כמותג בענף, יכול להוות פתרון אידיאלי.
• יש לזכור שההתחייבות החוזית כלפי המוסד היא למעשה חד צדדית. בדרך כלל הלקוח מחויב רק לחודש אחד וההכרה שההחלטה הפיכה וניתנת לשינוי בכל זמן - מקלה במשהו. יש עם זאת לזכור כי מעברים ושינויים סביבתיים למיניהם אינם קלים לקשיש.
• יש להבין שבית אבות הוא במהותו עסק, עתיר הוצאות וכוח אדם, המספק שירותים ומוצרים והפועל בסביבות כלכליות ונתון להשפעתן. גם תחת חקיקה - עדיין פועל העסק ומושפע מחוקי השוק החופשי ולעובדה זו יש חשיבות והשלכות רבות.
• חשוב מכל, בהחלטה מסוג זה אין להסתפק בתהליך אנליטי ופורמלי. יש לזכור שמדובר בסוגיה אנושית שבה חייבים להיות קשובים גם לתחושות הלב והבטן. לשיקולים אינטואיטיביים, כמו גם לשכל הישר, יש מקום.