סטריאוטיפים

בתי אבות מזוהים עם מיתוסים לא מעטים. לשמחתינו כיום רק חלקם נכונים. למרבית הצער, בלא מעט מקרים אין קשר בין המיתוס למציאות. מכיון שלא מעט מאיתנו מקובעים מחשבתית ומושפעים מדעות קדומות, סטריאוטיפים אלו מונעים מאיתנו קבלת החלטה איכותית בנושא בתי אבות.

מאמר זה יתאר סטריאוטיפים נפוצים, ומולם - עובדות.

• הבית הוא הסביבה הטבעית והטובה ביותר לקשיש. עובדות - הבית מהווה אמצעי, או כלי להשגת המטרה איכות חיים מירבית לקשיש. ישנה נקודת איזון שבה הבית אינו מתאים יותר לתפקידו והחסרונות וליקויי הבית גדולים מהיתרונות שהוא מציע. דוגמאות טיפוסיות הם חיים בבדידות, חשיפה להתעללות, מצב רפואי ותפקודי קשה ועוד.
• בית אבות יקר יותר משהייה בבית. עובדות – בלא מעט מקרים השהייה בבית אבות זולה יותר ממגורים בבית. חשוב לזכור שקשישים סיעודיים, חולי אלצהימר וגם תשושים ועעצמאיים זכאים לקבל ממון ממשלתי (חלקי עד מלא) ע"י משרד הבריאות או משרד הרווחה. גם השהייה בבית עולה לא מעט והעלות היא לא רק כספית אלא גם עלות בצורת פגיעה בסביבה התומכת, פגיעה בפרנסת הילדים שמגויסים לטיפול בהורים וכו'.
• בית אבות מקום מדכא ומפחיד. עובדות - קשישים רבים חיים לבדם ללא פעילות כלשהיא. או פעילות מזערית. בית האבות מציע פעילות מירבית ובעיקר חברה ומעורבות חברתית. הקשיש חשוף לגירויים רבים ומגוונים, אלו כוללים גירויים חברתיים, נפשיים, פיזיולוגים וכו', וכאשר הדייר הקשיש פעיל יותר בדרך כלל יש לו פחות זמן להיות חולה ומדוכא...
• בית אבות כרטיס לכיוון אחד תחנה אחרונה. עובדות - משימתו של בית האבות היא לא רק להוסיף שנים ע"י מתן לאיכות טיפול משופרת (כזו שלא ניתן לספק בבית), אלא, ולא פחות חשוב, מכך העלאת והעצמת איכות חייו של הדייר הקשיש.
• ההחלטה על מעבר לבית אבות מחייבת ובלתי ניתנת לשינוי. הדייר הקשיש הוא קודם כל לקוח - צרכן של שירותים ומוצרים. ככלל ההתקשרות עם בית האבות היא על בסיס חודשי. היה והלקוח אינו מרוצה מרמת שירותי הבית הוא חופשי לסיים ההתקשרות. כלכלת שוק במיטבה!
• בית אבות הוא מוסד, וחרותם ופרטיותם של דייריו נשללת. עובדות - המגמה ברוב בתי האבות היא לדמות את בית האבות במידת האפשר לסביבת הבית. ככל שניתן יהנה הדייר מאוטונומיה מירבית וחופש לנהל את חייו כרצונו כפי שנהג לעשות בבית. יחד עם זאת יש לזכור שאכן הקשיש חי בחברה שמטילה מגבלות מסוימות לטובת הכלל. לדוגמא-איסור על ביקורי בני משפחה בשעות מסוימות.
• יחידת הדיור קטנה ביחס לבית. עובדות - נכון הדבר שהקשיש יהנה מפחות שטח נדלני. יחד עם זאת יזכה לחלופה הולמת - איכות טיפול ואיכות חיים משודרגת.
• בבית אבות נמצאים רק אנשים "מסכנים" שאין להם כל חלופה אחרת למעט בית אבות. עובדות - האוכלוסיה בבתי האבות רחוקה מלהיות הומוגנית. בבתי אבות נמצאים דיירים ברמות תפקוד שונות ומשכבות סוציו-אקונומיות מגוונות. אלו בוחרים מרצונם, או ע"י נאמניהם את בית האבות כסביבה מועדפת.

לבית אבות עוברים רק אם אין ברירה, רק כמוצא אחרון. עובדות – למרבית הצער עדיין לא מעט אנשים "נזקקים" לאירוע כזה או אחר שישמש כזרז למעבר. התרחיש הזה רחוק מלהיות רצוי (בלשון המעטה). הדבר הנכון הוא לעבור לסביבה מוגנת במצב בריאותי תקין. הדבר לא בהכרח קל ליישום כיוון שאם בריאים מדוע לעזוב את הבית? פתרון אפשרי לסוגייה לא פשוטה זו היא להגדיר את המעבר כזמני או תקופת נסיון. תפיסה זו תקטין את החשש מהחלטה ארוכת טווח ומחייבת ותאפשר מעבר בעיתוי ובמצב טוב יותר.

• מה תגיד הסביבה החברתית? חשש מהתיחסות שלילית. עובדות - גם בימינו אנו נתפש המעבר ע"י לא מעטים כנטישת הקשיש והתחמקות מהחובה לטפל בו בבית. במרבית המקרים אחרי מעבר והתאקלמות מוצלחים מתברר כי תפיסה זו שגויה מיסודה וכי ההיפך הוא הנכון.
• התעללות בקשישים בבתי האבות. עובדות - התעללות בקשישים תופסת, ובצדק, כותרות באמצעי התקשורת. יחד עם זאת, כלל לא בטוח שהתעללות (על סוגיה השונים) נפוצה יותר בבית האבות ביחס לבית. בנוסף המודעות לנושא, האמצעים השונים שננקטים בבתי האבות ממזערים תופעה קשה זו.

סיכום

הכלל היחיד בבחירת סביבת המגורים לקשיש צריך להיות - אין כללים. כל קשיש הוא עולם ומלואו וההתיחסות אליו צריכה להיות אישית כזאת שמאפיינת את צרכיו ורצונותיו היחודיים. גם המושג בית אבות מחייב התיחסות מיוחדת. זוהי קבוצה הולכת וגדלה (לשמחתינו הצרכנים) שמציעה מגוון רב של שירותים לקהלי יעד מגוונים.

יש להזהר ממקובעות מחשבתית בנושא כה טעון ומורכב של בחירת סביבת המגורים לקשיש ובחירת בית אבות מתאים. באם ישכילו מקבלי ההחלטות לעשות את ההתאמות הנדרשות ולקבל החלטות מושכלות בזמן המתאים, ייהנו מכך כולם ובעיקר ייצא נשכר הלקוח הקשיש.