תיווך לבחירת בתי אבות - המתווך כנאמן

המתווך מעצם תפקידו ומעמדו נתפס כנאמן ו/או סוכנם (נציגם) של הקשיש ומשפחתו.

מוטלת עליו החובה לפעול באמונה ולעשות כמיטב יכולתו למען לקוחותיו הקשישים ומשפחותיהם.

מהגדרה זו, נגזרים פעולותיו של המתווך, חובותיו ויחסיו עם אלה שהפקידו בידיו את אמונם.

יחד עם זאת, לפחות בתנאי השוק הנוכחיים, המתווך מקבל את שכרו מבית האבות, מכאן, שהמתווך חייב נאמנות גם למעסיקו – בית האבות, כך שלמעשה המתווך חייב בנאמנות לשני צדדים לעסקה כלכלית.

מה המשמעות למצב זה? האם קיים ניגוד עניינים? האם מצב זה הוא בעייתי בצורה מובנית?

בעינינו, התשובה היא כי אכן נאמנותו הכפולה של היועץ יכולה להוות בעיה בתנאים מסוימים.

ניתן ליישב בעיה זו או לפחות למזערה ע"י מעשה פשוט וחיוני – מתן גילוי נאות.

חובה על המתווך לידע את הלקוח כי הוא מקבל את שכרו מבית האבות.

קיימת אפשרות נוספת, אשר לא קיימת היום אבל בהחלט תיתכן בעתיד – הקשיש והמשפחה ישלמו את שכרו של המתווך.

במקרה כזה יחשב המתווך לנאמנו הבלעדי של הקשיש/המשפחה.